מקור התמונה: אתר סימניה:http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=42441
מקושינסקי, קורנל
איגרת מעולם האמת
תרגום לעברית מהשפה הפולנית: ענת זיידמן.
הוצאת מרגנית.
ללא ציורים.
319 עמודים כולל בסוף הספר, ביוגרפיה על מקושינסקי מאת העורך יחיעם פדן.
זה עתה סיימתי קרוא שני ספרים נפלאים. הראשון: איגרת מעולם האמת. מה זאת איגרת? איגרת היינו מכתב. או הודעה. ועולם האמת? מה זה עולם? עולם זה הבחוץ. כל מה שבחוץ. זה כל מה שאנו רואים או חשים בחושים. אבל כשאנו מתים? העולם ממשיך להתקיים? רק אנו לא? ואיפה אנחנו לאחר שאנו מתים? שאלות טובות. תשובה אחת: בעולם האמת. נכון זה לא מדעי. זו אמונה. אבל אנשים האמינו ועדיין מאמינים בחיים לאחר המוות. אז נדחה את ההתפלספות על ואם זה נכון.
בספר איגרת מעולם האמת, מגלים שני בני דודים עניים שגרים ביחד בדירה קטנה בעיר הגדולה, מכתב שהיה מוחבא בתוך תמונתו של דוד שלהם שכבר מת. התמונה תלויה בסלון שלהם והמכתב נופל מתוך התמונה. כפי שאמרתי הדוד כבר מת
ולכן נקראה הספר איגרת מעולם האמת. המכתב הזה הוא בעצם צוואה. צוואה זהו מסמך או רשימה שמתייחסת לירושה. בני הדודים מאוד מתרגשים ומקווים שהמכתב יפתור להם את הבעיות בחיים.
זהו ספר לאוהבי הרפתקאות אבל לא רק. הוא מתאים גם לאוהבי חידות ותעלומות. זה ספר לפעמים מאוד מצחיק. לפעמים נוגע ללב. יש בו גם מוסר השכל למי שאוהב פילוסופיה וחוכמת לב.
הספר השני גם הוא מופלא לדעתי:
זהו ספר חודש אוגוסט שלי. הספר ש"עשה לי" באופן אישי את החודש.
כרטיס הספר:
שם הסופרת: אלה שגיא.
ציורים: אבי כץ.
חלומות אבודים.
ספריית פועלים- הקיבוץ המאוחד.
שנה: 2009.
148 עמודים.
אתחיל בהערה. שמתי לב לאחר שסיימתי את הספר לעיצוב העטיפה. ברצוני לציין לשבח את עיצוב העטיפה הזה. גאוני!! אמנות!! כל כך קולע בול!! תמונה אחת שמצליחה לתפוס ולהכיל חלק עיקרי מהסיפור. דוגמא מצוינת למשפט: תמונה שווה אלף מילים. אבל כאן התמונה אינה במקום המילים אלא אמצעי הבעתי אמנותי נוסף. מה רואים בתמונה. התמונה מחולקת לשניים: חלק קדמי ורקע. בקדמת התמונה, ילדת בית ספר בתלבושת אחידה אוחזת דגל. בדגל שהילדה מחזיקה מצוירים שני תינוקות. אחד בעל צבע בהיר והשני בעל צבע עור חום. התינוקות מחזיקים ידיים. ברקע: בתים, מגורים. מצד ימין נראה בית מטופח ומצד שמאל פחונים. בין שני המגורים, כלומר הבית המטופח והפחונים, עוברת גדר תיל. החלק האחורי של התמונה מייצג את המציאות , את החיים שבהם הילדה חיה. והחלק הקדמי ובעיקר הדגל, מסמל את החלום.
קוראים לדמות המרכזית בסיפור לי. יש לה אבא אימא ואח קטן, שקוראים לו יונתן. יש לה גם חברות ואהבות סודיות.
אני חושב שהספר הוא אמין. הוא לא מייפה מציאות. הוא מציג את המציאות דומה מאוד למה שבאמת בחיים. אני חושב שבזה כוחו. לדמויות בספר יש כוחות אבל יש להם גם חולשות. כמו לכל בני האדם- אנחנו לא מושלמים. יש בספר אופטימיות מסוימת כי אני חושב שלי, הדמות המרכזית עוברת שינוי חיובי: היא די סובלת לאורך הספר אבל בחלק האחרון מתחילים לקרוא לה דברים נפלאים. הסוף מפתיע כי הוא לא ברור. כלומר לא ברור אם לשמוח או להצטער. אינני רוצה לגלות את הסוף, אולם, אישית, הסוף היה לי קצת קשה. אבל למרות זאת, אני מעדיף סוף אמיתי אפילו שהוא קצת אולי כואב, כמו לפעמים בחיים. על פני סוף טוב שהכל בו נגמר יפה כזה, אבל זה שקרי כי בחיים.. כמו בחיים אין מושלם.
ללא ציורים.
319 עמודים כולל בסוף הספר, ביוגרפיה על מקושינסקי מאת העורך יחיעם פדן.
זה עתה סיימתי קרוא שני ספרים נפלאים. הראשון: איגרת מעולם האמת. מה זאת איגרת? איגרת היינו מכתב. או הודעה. ועולם האמת? מה זה עולם? עולם זה הבחוץ. כל מה שבחוץ. זה כל מה שאנו רואים או חשים בחושים. אבל כשאנו מתים? העולם ממשיך להתקיים? רק אנו לא? ואיפה אנחנו לאחר שאנו מתים? שאלות טובות. תשובה אחת: בעולם האמת. נכון זה לא מדעי. זו אמונה. אבל אנשים האמינו ועדיין מאמינים בחיים לאחר המוות. אז נדחה את ההתפלספות על ואם זה נכון.
בספר איגרת מעולם האמת, מגלים שני בני דודים עניים שגרים ביחד בדירה קטנה בעיר הגדולה, מכתב שהיה מוחבא בתוך תמונתו של דוד שלהם שכבר מת. התמונה תלויה בסלון שלהם והמכתב נופל מתוך התמונה. כפי שאמרתי הדוד כבר מת
ולכן נקראה הספר איגרת מעולם האמת. המכתב הזה הוא בעצם צוואה. צוואה זהו מסמך או רשימה שמתייחסת לירושה. בני הדודים מאוד מתרגשים ומקווים שהמכתב יפתור להם את הבעיות בחיים.
זהו ספר לאוהבי הרפתקאות אבל לא רק. הוא מתאים גם לאוהבי חידות ותעלומות. זה ספר לפעמים מאוד מצחיק. לפעמים נוגע ללב. יש בו גם מוסר השכל למי שאוהב פילוסופיה וחוכמת לב.
הספר השני גם הוא מופלא לדעתי:
זהו ספר חודש אוגוסט שלי. הספר ש"עשה לי" באופן אישי את החודש.
כרטיס הספר:
שם הסופרת: אלה שגיא.
ציורים: אבי כץ.
חלומות אבודים.
ספריית פועלים- הקיבוץ המאוחד.
שנה: 2009.
148 עמודים.
אתחיל בהערה. שמתי לב לאחר שסיימתי את הספר לעיצוב העטיפה. ברצוני לציין לשבח את עיצוב העטיפה הזה. גאוני!! אמנות!! כל כך קולע בול!! תמונה אחת שמצליחה לתפוס ולהכיל חלק עיקרי מהסיפור. דוגמא מצוינת למשפט: תמונה שווה אלף מילים. אבל כאן התמונה אינה במקום המילים אלא אמצעי הבעתי אמנותי נוסף. מה רואים בתמונה. התמונה מחולקת לשניים: חלק קדמי ורקע. בקדמת התמונה, ילדת בית ספר בתלבושת אחידה אוחזת דגל. בדגל שהילדה מחזיקה מצוירים שני תינוקות. אחד בעל צבע בהיר והשני בעל צבע עור חום. התינוקות מחזיקים ידיים. ברקע: בתים, מגורים. מצד ימין נראה בית מטופח ומצד שמאל פחונים. בין שני המגורים, כלומר הבית המטופח והפחונים, עוברת גדר תיל. החלק האחורי של התמונה מייצג את המציאות , את החיים שבהם הילדה חיה. והחלק הקדמי ובעיקר הדגל, מסמל את החלום.
קוראים לדמות המרכזית בסיפור לי. יש לה אבא אימא ואח קטן, שקוראים לו יונתן. יש לה גם חברות ואהבות סודיות.
אני חושב שהספר הוא אמין. הוא לא מייפה מציאות. הוא מציג את המציאות דומה מאוד למה שבאמת בחיים. אני חושב שבזה כוחו. לדמויות בספר יש כוחות אבל יש להם גם חולשות. כמו לכל בני האדם- אנחנו לא מושלמים. יש בספר אופטימיות מסוימת כי אני חושב שלי, הדמות המרכזית עוברת שינוי חיובי: היא די סובלת לאורך הספר אבל בחלק האחרון מתחילים לקרוא לה דברים נפלאים. הסוף מפתיע כי הוא לא ברור. כלומר לא ברור אם לשמוח או להצטער. אינני רוצה לגלות את הסוף, אולם, אישית, הסוף היה לי קצת קשה. אבל למרות זאת, אני מעדיף סוף אמיתי אפילו שהוא קצת אולי כואב, כמו לפעמים בחיים. על פני סוף טוב שהכל בו נגמר יפה כזה, אבל זה שקרי כי בחיים.. כמו בחיים אין מושלם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה